החלטה בתיק סע"ש 12590-07-13

1.         לפני בקשה למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים, במסגרתה ביקשה התובעת שהנתבע יגלה את המסמכים הבאים:

א.         כרטיסי עבודה.

ב.         תלושי שכר.

ג.          חוזה עבודה.

ד.         טופסי 101.

ה.         טופסי 106.

ו.          קבלות בגין אורז וחשבוניות חשמל אשר לטענת הנתבע, הנתבע מימן לתובעת.

טענות הצדדים

2.         לטענת התובעת, המסמכים המבוקשים הינם רלוונטיים להליך, הינם דרושים לבירור המחלוקת בין הצדדים ולצורך גילוי האמת.     

3.         לטענת הנתבע, לאור העובדה כי איסוף המסמכים המבוקשים כרוך במאמצים והוצאות כספיות, היות ומנהלת סלע הייתה אחראית על אחסון הארכיב של הנתבע בחלק מהתקופה שמשנת 2005 ועד לשנת 2011, ובשים לב לכך כי במסגרת כתב ההגנה התבקש בית הדין לדחות את התביעה על הסף וכי גם במידה וביה"ד יורה על המשך ניהול ההליך, התובעת לא תוכל להתייצב לדיון בישראל היות וכניסתה לישראל נאסרה, יש לדחות את הבקשה לגילוי המסמכים עד לדיון אשר בו יוחלט אם ההליך ימשך.

דיון והכרעה

4.         נקודת המוצא עליה אין חולק היא כי צדדים להליך משפטי מחוייבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקת הנדונה בהליך- וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו ב"קלפים גלויים". חובת הגילוי נובעת גם מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות.

5.         בבסיס הליך הגילוי והעיון עומדים, אפוא, שני אינטרסים: אינטרס היעילות והאינטרס של גילוי האמת. אולם, הזכות לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם אינה מוחלטת. מנגד עומדים אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.

6.         לפיכך, השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול - ראשית האם קיימת " זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) - לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ראו פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") וע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, מיום 7.5.2006).

7.         ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת - ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ראו רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ, מיום 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים ( פרשת אבנצ'יק).

8.         לאחר עיון בבקשה ובתגובה, הנני מורה כי הנתבע יגלה את כל המסמכים המפורטים בבקשה; מאחר שיש בהם לתרום לבירור ההליך, ובהיותם רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת, ובכלל זה לסעדים הנתבעים על ידי התובעת.

עם זאת, הוצאות הנתבע ביחס להליך איסוף המסמכים, ילקחו בחשבון בתום ההליך.

במידה וחלק מהמסמכים אינו מצוי בידי הנתבע, יפרט הוא בתצהיר ערוך כדין את עובדת אי הימצאותם של המסמכים כמו גם את המאמצים שנעשו לאתרם.

9.         לאור האמור, הנתבע יגיש תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, וזאת עד ליום 30.10.13.